טל מועלם, מאמן תזונה ואימונים

תהליך החיטוב האחרון שאי פעם תצטרכי נחשף:

דמייני שאת מסתכלת במראהועפה על הגוף שלך

בלי לוותר על המאכליםשאת אוהבת ובתהליךנכון שנשאר איתך לתמיד

זה אולי נשמע ״too good to be true״ אני יודע, אבל

זו המציאות של 4,187 נשים היום

ששברו את הלופ של הדיאטות הקיצוניות וההאשמה העצמית והתחילו להתחטב ולבנות הרגלים בריאים ומאוזנים - 
שהן אשכרה יכולות לחיות איתם

  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל
  • לפני ואחרי של לקוחה בתהליך של פיטל

מה גורם לנשים מסוימות לאכול פחמימות בערב ולצאת למסעדות ובכל זאת להתחטב - ולאחרות לספור כל קלוריה, לוותר על הכל, ולהישאר בדיוק באותו מקום?

הרי את כבר יודעת הכל.

  • גירעון קלורי.
  • חלבון.
  • אימוני כוח.
  • שינה.

אז למה כל הידע הזה עדיין לא גרם לך להגיע לתוצאה שאת רוצה ולשמור עליה?

כי הבעיה מעולם לא הייתה הידע.

אם את מרגישה שאת כל החיים
״מתחילה מחדש״
-
אני יודע בדיוק איך זה נראה

ביום ראשון את בשיא המוטיבציה. קניות מסודרות. אימונים ביומן. והפעם את באמת הולכת להתמיד.

ואז החיים קורים.

יום קשוח בעבודה. יציאה עם חברות. מחזור. לילה בלי שינה. או סתם ערב שכל מה שבא לך בו זה לפתוח את המקרר ולכבות את הראש.

את אוכלת נשנוש קטן שלא היה ״בתכנון״. ואז נפתח לך התיאבון. ותוך שנייה מגיע המשפט המוכר:

טוב... כבר הרסתי. נתחיל מחר.

ואז מגיעה האשמה. ההבטחה שמחר תהיי ״חזקה יותר״. ועוד התחלה מחדש. עד שבאיזשהו שלב את כבר לא מאבדת אמון בעוד דיאטה -

את מתחילה לאבד אמון בעצמך.

  • ״אין לי משמעת.״
  • ״אני תמיד נשברת.״
  • ״למה לאחרות זה נראה כל כך קל?״
  • ״אולי אני פשוט לא בנויה לזה.״

ואם קראת את זה ואמרת ״פאק, זאת אני״ -
כדאי שתקשיבי.

כי אחרי יותר מ-4,187 נשים שעברו את התהליך, ראיתי את אותו הדבר שוב ושוב:

את לא צריכה שמישהו יסביר לך שירקות עדיפים על עוגה.

את כבר יודעת פחות או יותר מה צריך לעשות.

מה שחסר הוא לדעת איך להמשיך גם כשהחיים מפסיקים להיות מושלמים.

  • איך לצאת למסעדה בלי להרגיש שהרסת שבוע שלם.
  • איך לעבור יום קשה בלי שהאוכל מנהל אותך.
  • ואיך להפסיק להתחיל מחדש בכל יום ראשון.

כי את לא באמת רוצה עוד
״תהליך חיטוב״

את רוצה להסתכל במראה ולעוף על עצמך.

ללבוש בגד בלי לבדוק 14 זוויות לפני שאת יוצאת.

להצטלם בלי לחשוב:

״רק שלא יעלו את התמונה הזאת.״

ללכת לים בלי להתעסק כל שנייה במה רואים ומה לא.

לצאת למסעדה בלי להרגיש שהרסת לעצמך את השבוע.

לאכול פיצה כי בא לך -

ולא לפתוח אחר כך מלחמה פנימית עם עצמך.

ונמאס לך שהמספר על המשקל מחליט אם היום שלך יהיה טוב או רע.

את רוצה להרגיש בשליטה.

לא בשליטה קשוחה ואובססיבית.

אלא בשליטה מאוזנת:

גם ליהנות מהאוכל ומהחיים שאת אוהבת -
וגם להתקדם לעבר הגוף שאת רוצה.

וברור לי מה עובר לך בראש...

  • ״הגנטיקה שלי דפוקה.״
  • ״המחזור שלי מקשה עליי.״
  • ״אני לא מתאמנת מספיק.״
  • ״אני פשוט לא מצליחה להתמיד.״
  • ״אני מתה להיפטר מהצלוליט הזה.״
  • ״מחר יום חדש״

אבל אני רוצה לשמח אותך -

כי גם הן חשבו ככה.

ונחשי מה - ככה הארוחות שלהן נראות...

כן.

יש פה גם פיצה.

גם המבורגר.

גם מתוקים.

  • ארוחה מתוך התהליך
  • ארוחה מתוך התהליך
  • ארוחה מתוך התהליך
  • ארוחה מתוך התהליך
  • ארוחה מתוך התהליך
  • ארוחה מתוך התהליך

ולא - ארוחה אחת לא הופכת שבוע שלם ל״כישלון״.

ואני לא מאשים אותך - כי תעשיית הדיאטות לימדה אותך שככה ״אמורים״ להתחטב

  • ״תשקלי כל ארוחה.״
  • ״אל תגעי במתוקים.״
  • ״תאכלי בחוץ רק פעם בשבוע.״
  • ״תהיי בגירעון כמה שיותר גדול.״
  • ״פירקת את המקרר בלילה? תפצי מחר״

אבל אם כדי להתחטב את צריכה לפחד מכל ארוחה...

להרגיש אשמה על כל חטיף...

ולחכות כל השבוע ל-״CHEAT DAY״ היחיד שמותר לך ליהנות בו -

מי לעזאזל רוצה לחיות ככה?

והחלק הכי גרוע?

גם אם הצלחת לרדת -

עמוק בפנים את יודעת שלא תוכלי לחיות ככה לנצח.

כי אם את צריכה להילחם בעצמך בכל יום כדי לשמור על התוצאה -

זאת לא הצלחה. זאת מלחמה.

אולי הבעיה היא לא בך.

אולי פשוט לימדו אותך לפחד מאוכל.

את לא רוצה לשקול פחות.
את רוצה להיראות אחרת.

3 קילו הבדל. גוף אחר לגמרי.
מתאמנת של טל לפני ואחרי, שלושה קילו הבדל בלבד

אפשר להוריד 10 קילו ולהסתכל במראה ולראות גוף רפוי וחלש,
שהוא רחוק מגוף החלומות שרצית.
ואפשר לא לזוז במשקל בכלל - ולהיראות לגמרי אחרת.

ההבדל הוא לא כמה את שוקלת.
ההבדל הוא ממה הגוף שלך עשוי.

שינוי הרכב גוף: פחות שומן, יותר שריר.
זה מה שיוצר את הפס בבטן. זה מה שמרים את הישבן.
ומשקל לא יודע להגיד לך אף אחד מהדברים האלה.

אפשר לזרוק את המשקל. הוא לא מודד את מה שמעניין אותך.

גם אני הייתי שם...

זה לא סקסי להודות בזה, אבל פעם הייתי עושה פוטושופ לבטן שלי בתמונות.

לבשתי גופייה מתחת לחולצה כדי שלא יראו את הצדדים.

שנאתי את הגוף שלי.

אז פניתי למאמן, קיבלתי תפריט ותוכנית אימונים -

וואלה? זה עבד.

הצדדים נעלמו וקיבלתי את הגוף שרציתי.

אבל שילמתי עליו מחיר שלא ציפיתי לו.

שקלתי אוכל על הגרם.

חייתי על חזה עוף ואורז.

ויתרתי על המאכלים שאהבתי.

והפכתי לאובססיבי לקלוריות, לקוביות בבטן ולשלמות.

הגוף השתנה.

אבל הראש עדיין היה במלחמה.

ואז נפל לי האסימון:

אפשר להגיע לגוף שרצית - ועדיין לא לאהוב את עצמך.

ואפשר גם לעשות את זה אחרת.

בלי לפחד מאוכל.

בלי לחפש שלמות.

ובלי לתת לחיטוב להשתלט על החיים.

אם גם לך נמאס להתחיל מחדש בכל יום ראשון -
הגיע הזמן לדרך אחרת.

טל מועלם לפני
טל מועלם אחרי

4 דברים שעובדים ביחד

ו...השינוי סוף סוף מחזיק

אם הבעיה הייתה רק בצלחת, כל אחת שקיבלה תפריט הייתה מצליחה.

  • תזונה שאפשר
    לחיות איתה

    לא תפריט. מסגרת. כזאת שמכילה מסעדות, אירועים ומתוקים - כי אחרת היא לא תחזיק.

  • גוף חזק וחטוב

    אימוני כוח שבונים צורה, לא כאלה ששורפים אותך. שינוי הרכב גוף, לא הורדת מספר.

  • עבודה על
    אכילה רגשית

    זה החלק שאף אחד לא נותן לך, וזה החלק שקובע. למה פתחת את המקרר ומה עושים בפעם הבאה.

  • ללמוד לקום
    מנפילות

    כי יהיו נפילות. השאלה היחידה היא אם הן עולות לך יום או שלושה חודשים.

רגע לפני -
זה לא מתאים לכולן

זה בשבילך אם:

  • ניסית כבר כמה דיאטות, ירדת, ועלית בחזרה
  • את רוצה שזה יהיה התהליך האחרון שאת עושה
  • את רוצה להתחטב בלי לוותר על החיים

זה לא בשבילך אם:

  • את מחפשת רק לרדת במשקל, כמה שיותר מהר, ולא אכפת לך איך תיראי בסוף
  • את מחפשת תפריט ולא ליווי
  • את לא מוכנה לגעת באימוני כוח

כל אחת יכולה להיראות טוב
ביום שבו התהליך נגמר

אבל מה קורה אחרי שמאמן הכושר שלך צילם אותך לסטורי
בסוף עוד תפריט הרעבה של כמה חודשים?
איך את שומרת על התהליך שעשית, ולא מעלה הכל בחזרה?

השאלה האמיתית היא איך את עושה תהליך שנשאר איתך,
ואשכרה נראית ככה שנה אחרי:

  • לפני, מתאמנת ראשונה
    לפני
    אחרי, מתאמנת ראשונה
    אחרי
    שנה אחרי, מתאמנת ראשונה
    שנה אחרי
  • לפני, מתאמנת שנייה
    לפני
    אחרי, מתאמנת שנייה
    אחרי
    שנה אחרי, מתאמנת שנייה
    שנה אחרי

זו ההוכחה שזה היה
תהליך, ולא דיאטה.

והן מספרות את זה במילים שלהן

בלי סקריפט ובלי עריכה. פשוט נשים שסיימו את התהליך ומסבירות מה השתנה.

  • ״התפריט הכי קל שנתקלתי בו״

  • ״אני אוכלת - ואני רזה״

  • ״זה נגע בשאלה אם אני ראויה״

  • ״פעם ראשונה שאני רואה את עצמי ככה״

  • ״אין לי מושג כמה אני שוקלת״

  • ״החברה שלי אמרה לי: את פורחת״

  • ״אני היום בן אדם אחר״

את בטח שואלת את עצמך...

שאלות ששואלים אותי כל הזמן.

איך התהליך עובד בפועל?

נפגשים בשיחה קצרה, אני שומע איפה את נמצאת היום - מה את אוכלת, איך את מתאמנת, ומה כבר ניסית. משם את מקבלת תוכנית תזונה ואימונים שבנויה סביב החיים שלך, ואנחנו בקשר לאורך כל הדרך: מתאימים, משנים ומתקנים תוך כדי. זה לא קובץ שאת מקבלת ונשארת איתו לבד.

כמה זמן ביום זה לוקח לי?

3-4 אימונים בשבוע, בערך שעה כל אחד. מעבר לזה אין משימות יומיות - לא מדידות, לא דיווחים ארוכים ולא בישולים מיוחדים. ואם אין לך שעה פנויה בכל יום, זה בסדר: התוכנית נבנית לפי הזמן שיש לך באמת, לא לפי הזמן שהיית רוצה שיהיה לך.

חייבת חדר כושר כדי לראות תוצאות?

חדר כושר עוזר, אבל הוא לא תנאי. אפשר להתחיל גם מהבית עם ציוד בסיסי, ואם בהמשך תרצי לעבור לחדר כושר נעשה את זה יחד. מה שחשוב הוא אימוני כוח - לא איפה עושים אותם.

צריך לשקול את האוכל?

לא. אני לא מאמין בשקילת אוכל על הגרם, כי זה בדיוק מה שהופך ארוחה לחשבון. את לומדת לזהות מנה, להרכיב צלחת ולהבין מה הגוף שלך צריך - וזה נשאר איתך גם אחרי שהתהליך נגמר.

מותר לאכול בחוץ?

כן, וזה גם חלק מהתוכנית. מסעדה, חתונה, סוף שבוע בחוץ - כל אלה קורים בחיים, ותוכנית שלא יודעת להכיל אותם היא תוכנית שנשברת בשבוע השלישי. אני אלמד אותך לבחור בלי להרגיש שהרסת.

אני צמחונית או שומרת כשרות - זה מתאים?

בהחלט. התוכנית נבנית סביב מה שאת אוכלת בפועל - צמחונית, טבעונית, שומרת כשרות או כל דבר אחר. אין כאן רשימת מאכלים אחת שכולן מקבלות.

צריך לעלות על משקל כל יום?

לא. המספר במשקל זז מסיבות שאין להן קשר לשומן - מים, מלח, מחזור, שינה - והוא לא מספר לך מה באמת קורה בגוף שלך. נסתכל על מדדים שאומרים משהו, ואם השקילה עושה לך רע בראש, לא נשקול בכלל.

מה אם אני נופלת באמצע?

תיפלי. כולן נופלות, גם אני. ההבדל הוא מה קורה אחרי - אני לא אגיד לך לאכול מחר פחות ולא אעלם. נבין יחד מה קרה, נתקן את מה שצריך ונמשיך מאותה נקודה. נפילה היא חלק מהתהליך, לא הסוף שלו.

זה מתאים גם אם אני כבר בכושר וסתם רוצה לשמר?

כן, ואלה חלק מהמתאמנות שהכי נהנות מהתהליך. כשהבסיס כבר קיים העבודה היא על דיוק - לחזק, לשמר, ולהפוך את מה שאת עושה למשהו שאפשר להחזיק בלי מאמץ מיוחד.

מה קורה כשהתהליך נגמר?

את יוצאת עם הידע, לא עם התלות. את יודעת מה לאכול, איך להתאמן ומה לעשות בשבוע שבו הכל מתפרק - וזה בדיוק מה שהופך אותו לתהליך האחרון. המטרה שלי היא שלא תצטרכי אותי אחרי.

טל מועלם יושב בשלווה על משקל שבור ואוחז שווארמה בפיתה

4,187 נשים כבר עשו את זה במראה שלהן. בלי לסבול בדרך.

השאירי שם וטלפון - טל יחזור אליך אישית, שיחה קצרה בלי התחייבות, להבין מאיפה את מתחילה.

הפרטים שלך נשמרים אצלנו בלבד, בחיבור מאובטח, ולא מועברים לאף גורם שלישי.

טל מועלם

המטרה שלי? שיום אחד כבר לא תצטרכי אותי.

  • שתדעי איך לאכול בלי לפחד.
  • איך להתחטב בלי לסבול.
  • איך לקום מנפילות
  • ולשמור על התוצאה (תהליך אחרון כבר אמרתי?)